2020 - לשון הרע ברשת החברתית l פסיקה וחקיקה - עדכונים I חזרה לעמוד הבית

ייעוץ משפטי אישי וחסוי

יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי

בן פישר, עו"ד ונוטריון

פורסם ביום 27/11/2019

2020 לשון הרע באינטרנט וברשת החברתית

 

בפרסום וירטואלי ברשת, הנטייה היא להעניק משקל מוגבר לחופש הביטוי 

וזאת בשים לב למהות הפלטפורמה החדשה במרחב הווירטואלי.

"האינטרנט הוא "כיכר העיר" החדשה שהכול שותפים לה. המדיום החדש – המרחב הווירטואלי ..."

(כך בבימ"ש העליון הנכבד, ביום 25 מרץ, 2010 - רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק בע"מ, פ"ד סג (3) 664)

לשון הרע - המסגרת הנורמטיבית

  1. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, יוצר איזון עדין בין זכות האדם לשמו הטוב לבין חופש הביטוי (!)

  2. אלו זכויות ואינטרסים כבדי משקל העלולים להיות לעתים מנוגדים (!)

  3. בית המשפט קבע כי הזכות לחופש הביטוי והזכות לשם טוב נגזרות שתיהן מזכות יסוד האדם לכבוד (!)

  4. הזכות לשם טוב נועדה להגן על ההערכה העצמית ועל כבודו של אדם, ומבוססת על הצורך האנושי בהערכה פנימית, בגאווה אישית ובהכרה חברתית.

  5. הזכות לחופש הביטוי חיונית להבטחת תקינות ההליך הדמוקרטי, המושתת על הבעת הרצון והדעה החופשית של כל אדם.

  6. יחד עם זאת, בהתאם להלכות בביהמ"ש העליון הנכבד, במקרים מסוימים הזכות לחופש הביטוי תצדיק את הפגיעה בשמו הטוב של אדם, כך מאזן החוק את הזכויות. (נא ר' ע"א (מח-חי') 62261-01-17 ישראל בן-עזרא נ' עיריית עכו (נבו, 3 יולי, 2017) ו: ע"א 751/10 פלוני נ' דיין-אורבך (8/2/2012) ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (14/8/2008) ראו: רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (12/11/2006) ע"א 6871/99 רינת נ' רום, פ"ד נו(4), 72, 91. ע"א 10281/03 קורן נ' ארגוב (12/12/2006) ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3), 840.

  7. הוראותיו של החוק מבטאות את נקודת האיזון בין שתי הזכויות, של חופש הביטוי ושל הזכות לשם טוב, כאשר זכויות אלה מתנגשות ביניהן. 

  8. עוולת פרסום לשון הרע מתגבשת בהתקיים שני יסודות עובדתיים מצטברים: יסוד "הפרסום" ויסוד "לשון הרע". 

  • סעיף 1 לחוק מגדיר כי ב- "לשון הרע" יש כדי: 

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם.

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו ...".

  • סעיף 2 לחוק מגדיר מהו אותו "פרסום" המהווה חלק מיסודות העילה.

 

  • על מנת לבחון האם פרסום כלשהוא עונה על הגדרת "לשון הרע" נדרש בית המשפט למבחן בן ארבעה שלבים:

  1. בחינת התיבה/הביטוי המהווים לשון הרע על פי הטענה על פי אמות מידה אובייקטיביות של האדם הסביר בנסיבות העניין ועל פי לשון הפרסום;

  2. האם ניתן לקבוע שמדובר בביטוי שהחוק התכוון להטיל חבות בגינו מתוך ראיית תכלית החוק והאיזונים בינו ובין אינטרסים אחרים;

  3. בהנחה ששני התנאים הראשונים מתקיימים הרי שבשלב השלישי ייבחן קיומן של ההגנות הקבועות בחוק;

  4. סוגיית הפיצויים/הנזק.

(ר' לעניין זה ע"א 4534/02 , פ"ד נח(3) 558, בעמ' 568).

 

  • במסגרת השלב הראשון ביחס לפרשנות הפרסום, החילה הפסיקה מבחן אובייקטיבי וקבעה כי:

"אין חשיבות לשאלה מה הייתה כוונתו של המפרסם מחד גיסא, ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים מאידך גיסא. המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת השופט  היושב בדין, המשמעות, שקורא סביר היה מייחס למלים". (נא ר' ע"א 740/86 תומרקין נ' העצני, פ"ד מג(2)333, בעמ' 337, ע"א 7380/06 דרור חוטר-ישי נ' מרדכי גילת, 49 (פורסם 2/3/11)

 

  • לסיכום: באיזון הראוי בין חופש הביטוי לבין השם הטוב, כאשר מדובר בפרסום וירטואלי שנעשה ברחבי הרשת, הנטייה היא להעניק משקל מוגבר לחופש הביטוי וזאת בשים לב למהות הפלטפורמה החדשה במרחב הווירטואלי. נא ר' רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ, פ"ד סג (3) 664, סעיפים 14, 18).

 

סקירת פסיקה עדכנית בעניין פיצויים עקב פרסום פוסט ברשת חברתית.

תק (חי') 10488-04-19 אהרון צבי נ' רשת מדיה בע"מ (נבו, 21 נובמבר, 2019)

תובע דרש פיצוי בסך של 33,900 ₪, בגין פרסום שמו ותמונת פרופיל הפייסבוק שלו בתוכנית הבוקר של אברי גלעד אצל הנתבעת, תוך שנטען שם כי מדובר בפרופיל פיקטיבי.

ביהמ"ש חייב את הנתבעת לשלם לתובע 9,000 ₪ + 1000 ₪ הוצאות.

ת"א (עכו) 22235-06-16 נזיה נבואני נ' ג'מאל אבו ח'לה (נבו, 21 נובמבר, 2019)

הנתבע פרסם בדף הפייסבוק שלו פוסט עם תמונה של התובע וכן תמונה של ים המלח והוסיף את הכיתוב הבא בשפה הערבית (אין מחלוקת בין הצדדים לגבי התרגום המצוטט להלן):

"המקום הנמוך ביותר בעולם הוא ים המלח ויש יותר נמוך מהים – אתה נמוך ומצורע, הסגן המתנגד, שימו לב שינה את שמו, מנוול תתבייש לך".

ביהמ"ש חייב את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 15,000 ₪ + שכ"ט 3,000 ₪

ת"ק (חי') 34895-04-19 קצמן נ' אסיאג (נבו, 18 נובמבר, 2019)

הנתבע נהג משאית פרסם סרטון מבזה של התובע שוטר, מיד לאחר שהתובע רשם דו"ח לחובתו.

בימ"ש קבע כי הנתבע נהג בחוסר תום לב וחייב אותו לשלם לתובע 10,000 ₪ + הוצאות 500 ₪

ת"א (עכו) 5471-02-17 אמויל נ' לנמן (נבו, 18 נובמבר, 2019)

הנתבעת פרסמה פוסט תגובה להמלצה על התובע-גנן במקצועו, בעמוד פייסבוק בקבוצת גינון, בנוסח: "מעניין כמה מהממליצים על XXXהתובע אכן עבדו איתו הלכה למעשה. אותי XXXהתובע  עקץ. לא ישר ולא ישר דרך, לא אמין ולא מעולה, לא קפדן חוסר הגינות ויושר. מניסיון אישי ללא ממליצה!! וראוי שהממליצים ימליצו מתוך ניסיון אישי" .

 

בימ"ש דוחה את תביעת לשון הרע תוך שקובע כי לא הוכח פרסום אסור לפי החוק וגם אם כן היתה חלה ההגנה שבסעיף 15(4). התובע חויב בתשלום הוצאות הנתבע בסך 6,500 ₪.

ת"א (חי') 63077-06-15 איי פאב בע"מ נ' ליבי זסלבסקי בורדמן 

אימתי ייחשב פרסום פוסט ב"פייסבוק" של מקבל שירות ובו התבטאויות שליליות כנגד נותן השירות, בגדר "לשון הרע"?  בסוגיה זו עוסק פסק דין זה, מקום שהנתבעת-לקוחה, פרסמה פוסט על התובע (פאב בית עסק):

"... רוצים לשתף אותכם בחוויה ממש לא נעימה שעברנו אתמול אני וכל החברים שהיו נוכחים במקום! המקום נקרא xxx שנמצא מול CCC... להפתעתי הרבה והלא נעימה הוא התחיל לדבר אליי בגסות רוח ולציין שאני ממציאה דברים בעקבות שכביכול אין מקומות ... סירב בתוקף להוריד את הצמיד בטענה שכביכול שתיתי. ... במקום להתנצל המשיך בדרכו ... בדיחה ממש!!! כך אתמול עקצו אותנו! התישו אותנו נפשית מלחכות לשתייה כל הערב! ביזיון אחד גדול... נגש אלי בשיא חוצפתו שוב אדון קובי בצרחות של מה נראה לי שאני מחזיקה כוסית ביד??... צעק לעברו שהוא מחייב אותו בעוד 30 ₪! על זה שאני שתיתי ... הבחור בשם קובי התלהם לעברו של בעלי הדף הצידה בפרעות את הכסאות ... צעק ושוב אני מצטטת 'בוא יאהה גבר, בוא החוצה נראה אותך' ואז שלושה מאבטחים בדרישה של קובי הוציאו את בעלי החוצה וכאן כמובן כל הבלאגן והצעקות היו מצדו של הבחור והתפרעות מכוונת לעבר בעלי על מנת ליצור פרובוקציה בכוונה תחילה!  ....  כשהבינו שיש בעיה מצדו של המנהל דאג המנהל השני שהיה מאוד נחמד אלינו להכניס את בעלי בחזרה לשוחלן! תעשו לייק ושתפו עם גם לכם הייתה תחושה שגנבו אותכם במקום שנקרא XXX פאב שנמצא ממול XX aaa. על תתקרבו למקום אם גם אתם לא רוצים לעבור גזל! גועל נפש בושה וחרפה לבעלי המקום שנותנים לגיטימציה והתנהגות ברברית ומשפילה כלי אנשים שפשוט רצו לחגוג יום הולדת!".

 

בימ"ש דחה את התביעה וחייב את התובע (הפאב) לשלם לנתבעת 10,000 ₪.

 

ע"א 3425/17 ‏Societe des Produits Nestle‏ נ' אספרסו קלאב בע"מ, (בימ"ש עליון, 7 אוגוסט, 2019)

בימ"ש העליון הנכבד, קובע כי פרודיה אינה בגדר לשון הרע או עוולה מסחרית עת נדרש לתיק בעניין פרסומת למוצרי קפה של אספרסו קלאב, בכיכובו של כפיל לשחקן ג'ורג' קלוני. לטענת NESTLE הפרסומת מפרה בעילות שונות פרסומות מטעמה בכיכוב השחקן המקורי קלוני.

בסופו של יום, קבע ביהמ"ש כי לא הוכח שימוש בסימן מסחר של המערערת, וכי השימוש שנעשה בפרסומות היה פארודי ולא עולה כדי העתקה, תוך שלא הוכח כי הפרודיה בלתי הוגנת. כך גם, לא הוכח שפורסם מידע כוזב או שהוסבו מכירות מ- NESTLE לאספרסו קלאב ולא נמצא כי האספרסו קלאב התעשרה שלא כדין על חשבון הNSTLE.

רע"א 1688/18 יגאל סרנה נ' בנימין נתניהו, (בימ"ש עליון, 15 אפריל, 2018)

בימ"ש העליון הנכבד, דוחה בקשת רשות ערעור על פס"ד במסגרתו התקבלה תביעת לשון הרע שהגישו נתניהו עקב פוסט עצמאי שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, בה חויב לשלם כ 100,000 ₪. תוך שנקבע כי הממשק הטכנולוגי של פייסבוק (כמו גם רשתות חברתיות אחרות) עשוי לעורר שאלות משפטיות מורכבות בהקשרים שונים לרבות איסור לשון הרע.

רע"א 4740/00‏ אמר נ' יוסף, פ''ד נה(5) 510 (שם בעמ' 511) נקבע כי:

"בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית-המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיווידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים".

וחשוב, הלכה בביהמ"ש העליון הנכבד ב- רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה  לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ, פ"ד סג (3) 664, סעיפים 14, 18), כי:

"האינטרנט הוא "כיכר העיר" החדשה שהכול שותפים לה. המדיום החדש – המרחב הווירטואלי – מצוי בכל ופתוח לכל. הכלים שהוא מציע, ובהם "חדרי השיח", הדואר האלקטרוני, הגלישה על גלי הרשת העולמית ובתוך הרשתות החברתיות – מאפשרים קבלת מידע והעברתו, "האזנה" לדעות של אחרים והשמעתן של דעות עצמיות. זהו אפוא אמצעי דמוקרטי מובהק המקדם גם את עקרון השוויון ומציב מחסום בפני התערבות שלטונית ובפועל רגולטיבית בחופש הביטוי. המקלדת זמינה לכל כותב, והקשה על זנבו של "העכבר" מובילה את הכתוב לקצווי הארץ. הזכות לשם טוב ולכבוד אינה מתאיינת במרחב הווירטואלי ואין להסכין עם הילכדותה ברשת. יש לציין כי גם אם מתגברים על "מחסום האנונימיות" ומגיעים לשלב של הגשת תביעה נגד נתבע ידוע, שאלה היא האם  ראוי להחיל את דיני לשון הרע הקיימים על פרסומים משמיצים באינטרנט. לטעמי, נדרשת הסדרה של הנושא, אך בהיעדר עדכון ראוי של דיני לשון הרע הקיימים מוטב להחילם "בשינויים המתחייבים" מאשר להניח קיומה של לאקונה. השינויים המתחייבים כוללים היבטים שונים של הפרסום באינטרנט, ובהם: המשקל המועט שניתן לעיתים קרובות להתבטאויות במסגרת תגוביות בכלל, ובמסגרת תגוביות אנונימיות בפרט; ריבוי התגוביות באופן שלעיתים קרובות הפרסום המשמיץ "נבלע בהמון"; והנגישות של הנפגע-עצמו, ושל שוחרי טובתו, לאותם אתרים שבהם נעשה הפרסום הכולל לשון הרע, והיכולת לפרסם הכחשות ותגובות מתאימות ("התרופה לדיבור הפוגע – היא דיבור נוסף" – עניין בן גביר, פס' 17 לפסק-דיני). כל אלה עשויים לעיתים תכופות לייתר את הצורך האמיתי בקיומה של תביעת לשון הרע, ואף להפוך את טענות הנפגע ל"זוטי דברים"

לקבלת מידע נוסף, ניתן ליצור קשר עם משרדנו.

הערה:

כל המידע בעמוד זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד לשמש כייעוץ משפטי ו/או מקצועי ו/או אחר מכל מין וסוג בשום מקרה ו/או כתחליף לייעוץ משפטי ו/או מקצועי ו/או אחר מכל מין וסוג. אין להסתמך על האמור בעמוד זה מבלי להיוועץ קודם לכן בבעל מקצוע ו/או עורך דין מומחה העוסק בתחום וזאת טרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה בקשר עם האמור בעמוד זה ובאתר בכלל. תוכן העמוד והאתר וכל המידע הכלול בם מתאימים למועד כתיבת העמוד והאתר בלבד וסביר כי התאמת הנתונים ו/או המידע ו/או התוכן עשויים להשתנות מעת לעת.

בן פישר, עו"ד ונוטריון I צוואה I ירושה I יפוי כח מתמשך I הסכם יחסי ממון I מקרקעין I תכנון ובניה I חברות ועסקים I רשות המסים I תכנון ובניה I קבלנים l משפט מנהלי

 בן פישר עורך דין ונוטריון

ליווי משפטי לעסקים ולפרטיים

כותב המאמר: בן פישר, עו"ד ונוטריון

עו"ד בן פישר ייסד את פישר ושות' - משרד עורכי דין ונוטריון בשנת 2007 ומספק ללקוחותיו - עסקיים ופרטיים - שירותים במגוון תחומים משפטיים ובכלל זה משפט מסחרי, פלילי ואזרחי. בין היתר, המשרד פועל לספק ללקוחות המגזר העסקי, שירותים משפטיים שונים לפי צורך, תוך ליווי שוטף משלבי הקמה / תפעול, ניהול וחלילה פירוק ככל שנדרש.

המשרד פועל לספק ללקוחותיו ליווי, ייעוץ וייצוג בהליכים המתנהלים בפני הערכאות השונות ורשויות לסוגיהן במגוון תחומים, אזרחיים, פליליים ומנהליים, לרבות בקשר עם זכויות קנייניות, דיני נזיקין, ירושה, צוואה, חוזים, קניין, תכנון ובניה, תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התו"ב, מקרקעין, תביעה לפיצויים בגין הפקעה - לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, קניין רוחני - רישום סימני מסחר (מקומי ובין לאומי), ייצוג בפני מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים, זכויות יוצרים, פטנטים ומדגמים, חוק איסור לשון הרע, פשיטת רגל, רשות המסים, מיסוי מקרקעין וכיוב'.    

טלפון ליצירת קשר: 03-6969809