תביעת פיצויים עקב ירידת ערך מקרקעין l מאמרים I חזרה לעמוד הבית

ייעוץ משפטי אישי וחסוי

תביעות פיצויים לירידת ערך מקרקעין עקב תכנית פוגעת

פרק ט' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 עוסק בפיצויים לבעלי זכויות במקרקעין, אשר נפגעו על-ידי תכנית ונמצאים בתחומה או גובלים בה.

 

סעיף 197 עוסק בתביעת פיצויים וקובע כי במידה ונפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200 (!)

 

עוד קובע הסעיף כי התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית, תוך ששר הפנים רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף אם כבר עברה התקופה.

** חשוב (!)

התניית הליכי תכנון בכתב שיפוי (תיקון מס' 115) תשע"ז-2017

 

בתיקון לחוק משנת 2017, קבע המחוקק בסעיף 197א(א)(1) כי: 

"מוסד תכנון הדן בתכנית רשאי להתנות את הפקדת התכנית, או את אישורה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197, בשים לב, בין השאר, למהות התכנית והיקפה, למידת תרומתה לצורכי ציבור ולזהות הנהנים ממנה."

ובהמשך נקבע:

"מוסד תכנון רשאי להתנות מתן היתר בהפקדת כתב שיפוי כאמור בפסקה (1) אם נקבעה הוראה המתירה זאת בתכנית שאושרה לפני יום ט"ו בכסלו התשע"ז (15 בדצמבר 2016) (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לפי שיקול דעתו, כתנאי למתן ההיתר, ובלבד שנקבעה בתכנית הוראה המתירה זאת, והכול לגבי אותו חלק של הבקשה שנדרש לאישור כאמור; ואולם לעניין תכנית כאמור שאושרה לפני המועד הקובע, תהיה רשאית הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא נקבעה באותה תכנית הוראה המתירה זאת.

(ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע נוסח אחיד לכתב שיפוי כאמור בסעיף זה, ויכול שיקבע נוסחים שונים לעניין סוגים שונים של תכניות.

בסעיף 198 קבע המחוקק את העקרונות הבאים:

 

הודעת הוועדה

הוגשה תביעה לפי סעיף 197, תודיע הועדה המקומית לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה (בפרק זה – המשיב) על הגשתה ותתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.

דיון הועדה בתביעה והחלטה תוך 90 ימים מיום הגשת התביעה

הועדה המקומית תדון בתביעה ותחליט, בתוך תשעים ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.

הועדה המקומית תודיע לתובע ולמשיב, את החלטתה, ואם החליטה לקבל את התביעה – את הסכום המוצע כפיצויים והנימוקים לכך; הסתמכה הוועדה המקומית בהחלטתה על שומה, תצרף להודעתה גם את אותה שומה.

ערר על החלטת הועדה בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטה

החליטה הועדה המקומית לדחות את התביעה, כולה או חלקה, או החליטה כי בנסיבות הענין אין זה מן הצדק לשלם פיצויים עקב הוראות סעיף 200, רשאי התובע או המשיב, לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה תוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית כאמור בסעיף קטן (ב); יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

שמאי מכריע

 

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), החליטה הוועדה המקומית כי התובע זכאי לפיצוי בסכום שונה מהסכום הנתבע, רשאים הוועדה המקומית, התובע והמשיב לפנות, בהסכמה, בתוך 45 ימים, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע מתוך רשימת השמאים המכריעים, לצורך הכרעה במחלוקת על סכום הפיצוי; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו;

 

יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לכל אחד מהפונים לפי פסקה (1), בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה, על זהותו של השמאי המכריע שמינה;

 

השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2) ידון ויכריע במחלוקת על סכום הפיצוי; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר המשפטים;

 

על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3) יכולים הוועדה המקומית, התובע או המשיב לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו;

 

פסקה זו תעמוד בתוקפה עד תום חמש שנים מיום תחילתו של סעיף זה, כנוסחו בחוק התכנון והבניה

 

אגרות

המגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשתו, אגרה בסכום כמפורט להלן:

(א)   כשסכום הערר אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים – 837 שקלים חדשים;

(ב)   כשסכום הערר עולה על 500,000 שקלים חדשים – 1,675 שקלים חדשים;

 

בסעיף 200 קבע המחוקק עקרונות לפטור מתשלום פיצויים, כדלקמן:

"לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים:

(1)  שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;

(2)  קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;

(3)  הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;

(4)  הסדרת אתריהם של בנינים, גדלם, גבהם, תכנון צורתם או מראם החיצוני;

(5)  איסור הבניה או הגבלתה, לצמיתות או לשעה, במקום שהקמת בנינים על הקרקע עלולה, בגלל מקומה או טיבה, להביא לידי סכנת שטפון, סחף קרקע, סכנה לבריאות או סכנת נפשות או לידי הוצאה יתירה של כספי ציבור להתקנת דרכים או ביבים, להספקת מים או לשירותים ציבוריים אחרים;

(6)  איסור השימוש בקרקע או הגבלתו שלא בדרך איסור בניה או הגבלתה, כשהשימוש עלול להביא לידי סכנה לבריאות, סכנת נפשות או פגיעה רצינית אחרת לרעת הסביבה;

(7)  הגבלת דרכי השימוש בבנינים;

(8)  קביעת קו במקביל לדרך, שמעבר לו לא יבלוט שום בנין;

(9)  חיוב להתקין על יד בנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה מקום לטעינת כלי רכב, פריקתם וציודם בדלק, הכל כדי למנוע חסימת דרך לתעבורה;

(10) חיוב להתקין בבנין המיועד לעסק, למלאכה או לתעשיה, למגורים, לבית לינה או לשימוש על ידי הציבור, או על יד בנין כאמור, מקום לחניית כלי רכב, למקלט או למחסה בפני התקפה אווירית;

(11) הוראה בתכנית שחל עליה סעיף 81."

בסעיף 201 קבע המחוקק כי אין פיצויים למעשים שאחרי הפקדת תכנית (!) תוך שנקבע כי לא ישולמו פיצויים לפי פרק זה בקשר לכל בנין שהוקם, לכל דרך שנסללה ולכל דבר אחר שנעשה בתחום תכנית לאחר שההודעה בדבר הפקדתה פורסמה ברשומות לפי סעיף 89.

סעיף 202 עוסק בפיצויים על הפסקת חריגה, וקובע כי מי שבתום תקופת המקסימום שנקבעה לשימוש חורג או לבנין חורג לפי פרק ז' הינו בעל זכות במקרקעין שלגביהם נקבעה התקופה, לא יהיה זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו על ידי הפסקת השימוש או על ידי שינויו, הריסתו או סילוקו של הבנין, הכל לפי הענין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומן הצדק שישולמו פיצויים כאמור.

פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז

סעיף 202א. קובע כי:

נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי; בסעיף זה –

           "מיתקן גז" ו"התכניות למערכת ההולכה" – כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי;

           "תכנית" – לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי.

כתב שיפוי כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית

סעיף 202ב. קובע כי:

"מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" – מיתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו, המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר, הנועד לתמוך בתפעול המיתקן;

           "בעל רישיון" – מי שקיבל רישיון כללי לפי חוק התקשורת למתן שירותי רדיו טלפון נייד.

           (ב)  מוסד התכנון ידרוש, כתנאי למתן היתר להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 ובלבד שדרישה כאמור תהיה בהתאם להנחיות המועצה הארצית; הנחיות המועצה הארצית כאמור יעמדו בתוקפן עד שייקבעו הוראות לענין זה בתכנית מיתאר ארצית.

הנה כי כן, קיימים מצבים רבים בהם תכנית משפיעה על מקרקעין שבתחומה או גובלים בה (!) בחלקם, מצבים אלה יש בהם כדי לבסס עילת תביעה לפי החוק ובחלקם אין (!) בטרם הגשת הליך יש תמיד לבחון את הנושא באמצעות בעלי מקצוע ובפרט שמאי מקרקעין מקצועי, ע"ס חוות דעתו ניתן יהיה לבסס את הטענות כנדרש.  

לקבלת מידע נוסף, ניתן ליצור קשר עם משרדנו.

הערה:

כל המידע בעמוד זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד לשמש כייעוץ משפטי ו/או מקצועי ו/או אחר מכל מין וסוג בשום מקרה ו/או כתחליף לייעוץ משפטי ו/או מקצועי ו/או אחר מכל מין וסוג. אין להסתמך על האמור בעמוד זה מבלי להיוועץ קודם לכן בבעל מקצוע ו/או עורך דין מומחה העוסק בתחום וזאת טרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה בקשר עם האמור בעמוד זה ובאתר בכלל. תוכן העמוד והאתר וכל המידע הכלול בם מתאימים למועד כתיבת העמוד והאתר בלבד וסביר כי התאמת הנתונים ו/או המידע ו/או התוכן עשויים להשתנות מעת לעת.

בן פישר, עו"ד ונוטריון I צוואה I ירושה I יפוי כח מתמשך I הסכם יחסי ממון I מקרקעין I תכנון ובניה I חברות ועסקים I רשות המסים I תכנון ובניה I קבלנים l משפט מנהלי

 בן פישר עורך דין ונוטריון

ליווי משפטי לעסקים ולפרטיים

כותב המאמר: בן פישר, עו"ד ונוטריון

עו"ד בן פישר ייסד את פישר ושות' - משרד עורכי דין ונוטריון בשנת 2007 ומספק ללקוחותיו - עסקיים ופרטיים - שירותים במגוון תחומים משפטיים ובכלל זה משפט מסחרי, פלילי ואזרחי. בין היתר, המשרד פועל לספק ללקוחות המגזר העסקי, שירותים משפטיים שונים לפי צורך, תוך ליווי שוטף משלבי הקמה / תפעול, ניהול וחלילה פירוק ככל שנדרש.

המשרד פועל לספק ללקוחותיו ליווי, ייעוץ וייצוג בהליכים המתנהלים בפני הערכאות השונות ורשויות לסוגיהן במגוון תחומים, אזרחיים, פליליים ומנהליים, לרבות בקשר עם זכויות קנייניות, דיני נזיקין, ירושה, צוואה, חוזים, קניין, תכנון ובניה, תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התו"ב, מקרקעין, תביעה לפיצויים בגין הפקעה - לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, קניין רוחני - רישום סימני מסחר (מקומי ובין לאומי), ייצוג בפני מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים, זכויות יוצרים, פטנטים ומדגמים, חוק איסור לשון הרע, פשיטת רגל, רשות המסים, מיסוי מקרקעין וכיוב'.    

טלפון ליצירת קשר: 03-6969809